עוזי בילינסקי (1990) בע"מ נ' קפה גרג - נהריה בע " מ

פסק – דין

המחלוקת בין הצדדים:

1.התובעת הינה חברה העוסקת בשיווק סחורות ותוצרת חקלאית מסוגים שונים.

הנתבעת, חברה שבבעלותה בית-קפה בנהריה, היתה בזמנים הרלבנטיים לקוחה של התובעת.

2.על פי הנטען בכתב התביעה הנתבעת רכשה מהתובעת סחורות במועדים שונים במהלך השנים 2008-2007 ונותרה חייבת לתובעת סך של 22,887 ₪ (נכון ליום הגשת התביעה), בהתאם לחשבוניות שצורפו לכתב התביעה .

חשבונית מס'תאריךסכום בש"ח

0600431/1/078,675 ₪

0694130/6/086,413 ₪

0700231/7/088,082.25 ₪

0709131/8/088,057.50 ₪

0714130/9/084,913 ₪    

3.בכתב ההגנה טוענת הנתבעת כי הוסכם בע"פ בין התובעת לבין הנתבעת כי הירקות יסופקו כשהם בקירור ויגיעו בבוקר יום העבודה, אותו הסדר המשיך גם לאחר פתיחת הסניף בנהריה.

הנתבעת טוענת כי התובעת לא עמדה בחלקה בהסכם, כאשר הירקות היו מגיעים עם ספק אחר שמספק לכל סניפי הרשת ירקות רגילים אשר אינם מחוייבים בקירור, כשסחורות התובעת אינן ראויות למאכל, או שהן היו מגיעות במונית ללא קירור, דבר המנוגד לתקנות רישוי העסקים, מה גם שהמוניות היו מגיעות בצהריים ולא בבוקר יום העבודה.

4.בעקבות זאת פנתה הנתבעת לתובעת מספר פעמים בטלפון ודרשה כי תעמוד בהסכם, שאחרת תיאלץ לסיים את ההתקשרות בין הצדדים. סוכם, לטענת הנתבעת, כי בינתיים ימשך ההסדר האמור, והנתבעת תחוייב רק עבור הסחורה הראויה ותקבל זיכוי בגין הסחורה הפגומה.

בהתאם להסדר הזמני הנ"ל, נהגה הנתבעת, לטענתה, לקבל את הסחורות הטובות וסירבה לקבל את הסחורות הפגומות. התובעת היתה מוציאה חשבונית על כלל הסחורה ובסוף כל חודש היתה מוציאה חשבונית זיכוי נוספת בגין הסחורות הפגומות.

5.לטענת הנתבעת, הסדר זה (שמוכחש ע"י התובעת) היה בתוקף עד חודש 6/2008 , אז החלה התובעת לספק לנתבעת סחורות באיכות ירודה, דבר שאילץ את הנתבעת להפסיק לקבל סחורות מהתובעת, והיא פנתה לספק אחר, ולכן מחודש 7/2008 כבר לא רכשה סחורה מהתובעת.

לעניין החשבונית מיום 31/1/2007, טוענת הנתבעת כי לראשונה שמעה על דרישת התשלום רק לאחר הגשת כתב התביעה. עוד נטען, כי סכום זה שולם לתובעת והופחתו ממנו סך של 1,200 ₪ ועליו מע"מ בגין נזק שנגרם לשער הכניסה לסניף על ידי נהג התובעת.

העדויות